RelationNet LE AB 25 GR PO

2006-02-14T13:12:00.000-08:00

RelatioNet LE AB 25 GR PO

Abraam Lowkowicz

Interviewer:

Omri Shahar

Full Name/s

Email: omri091289@walla.co.il
Icq : 329522916
MSN: omri091289@walla.co.il
Address: Rishon-Lezion

Soldier:

Code: RelatioNet LE AB 25 GR PO
Family Name: LOWKOWICZ First Name: Abraam Middle Name:
Father Name: tzvi Mother Name: CYPORA
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: GRODZISK MAZOWIECKI Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust:
Death Place: Town Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
Cemetary: Cemetary

Review: [Translation]

Relatives:

Review: Review
Code: RelatioNet AA BB 11 CC DD
Family Name:LOWKOWICZ First Name: CYPORA Middle Name: Middle Name
Father Name: Ytzchak Mother Name: Rebbeca Relationship (to Survivor): Relationship
Birth Date: 1/01/1925
Town In Holocaust: GRODZISK MAZOWIECKI Country In Holocaust: Poland
Profession (Main) In Holocaust: Profession
Status (Today): Dead
If Dead - Death Place: Town Country Death Reason: Death Reason Year Of Death: Year
If Alive - Address Today: Town Country
Email:

GRODZISK MAZOWIECKI גרודזיסק מאזובייצקי

2005-03-09T00:52:00.000-08:00

GRODZISK MAZOWIECKI -

Grodzisk Mazowiecki

Herb Grodziska Mazowieckiego
Województwo
mazowieckie
Powiat
grodziski (mazowiecki)
Gmina - rodzaj
Grodzisk Mazowieckimiejsko-wiejska
Burmistrz
Grzegorz Józef Benedykciński
Powierzchnia
13,19 km²
Populacja (2004) - liczba ludności - gęstość
26 5932016,1 os./km²
Strefa numeracyjna(do 2005)
22
Kod pocztowy
05-825 do 05-827
TERC10(TERYT)
1142005044
Urząd miejski3ul. Kościuszki 32a05-825 Grodzisk Mazowieckitel. 22 755-55-34; faks 22 755-53-27
Grodzisk Mazowiecki to miasto w woj. mazowieckim, w powiecie grodziskim, siedziba gminy miejsko-wiejskiej Grodzisk Mazowiecki. W latach 1975-1998 miasto administracyjnie należało do woj. warszawskiego. Miasto posiada połączenia drogowe z Warszawą, Żyrardowem, Błoniem i Mszczonowem. Przez miasto przebiega linia warszawsko-wiedeńska i WKD, czyli Warszawska Kolej Dojazdowa.
Według danych z 31 grudnia 2004, miasto miało 26 593 mieszkańców.
Spis treści[schowaj]
1 Gospodarka
2 Sport i turystyka
3 Historia
4 Atrakcje turystyczne
5 Linki zewnętrzne
//
[Edytuj]

Gospodarka
Najwięszym zakładem, pod względem zatrudnienia i obrotów, jest Danfoss. Ustępuje mu Polfa, założona na początku XX w., specjalizująca się w produkcji salicylanów, leków przeciwzawałowych, i materiałów chirurgicznych. Przemysł spożywczy reprezentują firmy Frito-Lay z grupy Pepsico, piekarnia Hiestand, Okręgowa Spółdzielnia Mleczarska. Dogodne położenie miasta wykorzystuje firma logistyczna Raben Logistic. Oprócz dużych zakładów siłę gospodarki Grodziska stanowią liczni drobni przedsiębiorcy działąjący na terenie miasta i gminy.
[Edytuj]

Sport i turystyka
Na przełomie XIX i XX w. miasto było znanym ośrodkiem letniskowym. Pozostałością po tym są piękne wille i budynek zakładu hydropatycznego. Obecnie Grodzisk stracił charakter miejscowości wypoczynkowo-letniskowej,choć na potrzeby mieszkańców powstały ostatnio obiekty sportowej infrastruktury miasta: nowoczesna hala sportowa i kryta pływalnia.
[Edytuj]

Historia
XI-XIII w. w pobliżu istniał wczesnośredniowieczny gród w Chlebni,
XII w. powstała wieś Grodzisk,
XIV w. miejscowość należała do rodziny Grodziskich,
1522 otrzymanie praw miejskich,
II połowa XVI w. urodził się tu Grzegorz Knapski, autor słownika polsko-łacińskiego,
1623 właścicielami miasta stała się rodzina Mokronowskich,
1655 zniszczenie i wyludnienie miasta w czasie najazdu szwedzkiego,
1708 ponowne zniszczenie miasta, epidemia cholery,
1795 pod zaborem pruskim,
1807 w Księstwie Warszawskim,
1815 w Królestwie Polskim,
1845 uzyskanie połączenia kolejowego (Kolej Warszawsko-Wiedeńska),
1865 miasto przeszło w ręce hr. Henryka Skarbka,
1870 utrata praw miejskich,
1881 parcelacja Jordanowic, uruchomienie pierwszej fabryki,
1884 powstaje Zakład Wodoleczniczy (dr Michał Bojasiński), z którego korzystają m.in. Adolf Dygasiński i Miłosz Kotarbiński,
1915 ponowne nadanie praw miejskich,
1918 w granicach Polski,
1927 otwarcie Elektrycznej Kolei Dojazdowej, łączącej miasto z Warszawą (obecnie WKD),
1928 miejscowość otrzymała obecną nazwę,
1939-1945 okupacja niemiecka, eksterminacja Żydów
[Edytuj]

Atrakcje turystyczne
poźnobarokowy kościół parafialny św. Anny (1687) z barokowym i renesansowym wyposażeniem,
drewniana kaplica św. Krzyża (1713),
barokowo-klasycystyczny dwór Mokronoskich,
budynek dworca kolejowego (lata 20. XX w.),
wille z przełomu XIX i XX w.,
park im. hr. Skarbków,
aleja grabowa - pomnik przyrody,
cmentarz żydowski założony w XVIII w.,
Muzeum Regionalne PTTK,
stanowisko archeologiczne Szwedzkie Góry w Chlebni nad rzeką Mrową

Translation to Hebrew :

שם המקום	גרודג'יסק מאזובייצקי - Grodzisk Mazowiecki
שם ראש העיר	ג'זגוש יוסף בנדיקדינסקי Grzegorz Józef Benedykciński
שטח	13.19 km^2
מס' התושבים ב 2004	26.593
צריכה	2016.1 לקמ"ר
ערים קרובות/תואמות	מקום על המפה הפולנית – [[220px]
משטר מקומי	עירוני

המקום הזה בשנים 1975 – 1998 היה שייך מבחינה מחוזית לוארשה .
לעיר יש קשר של כבישים עם וארשה ,זירדופ ,ווניה ועם משדונובה.
דרך העיר עוברת הדרך שמחברת את ורשה עם וינה בקשר של רכבת .
לפי סקר בשנת 2004 היו 26,593 תושבים בעיר .
כלכלה
החברה הגדולה בעיר היא דן-פוס ,לידה יש חברה בשם פולפה שמייצרת סליציל ,תרופות נגד התקפים וחומרים כירורגים.
מבחינת מזון ישנם חברות פרוטו-ליי מקבוצת פפיסקו .
מאפיית חייסתאנד ומחלבה.
בשל המקום הנוח של העיר ,חברה לוגיסטית בשם רבן-לוגיסטיק.
בנוסף לכך יש חברות קטנות שפועלות בעיר.
ספורט ותיירות
במאה ה-19 ובמאה ה-20 העיר הייתה ידועה כמרכז נופש .
זכר לכך יש שם וילות יפיפיות ובניין לטיפול באמצעות מים מרחצאות .
לאחרונה השתנה אופי העיר והיא הפכה למרכז ספורט ,הם בנו היכל ספורט מודרני ובריכה מקורה.
היסטוריה
* בין המאות ה 11-13 הייתה טירה בעיר חלבני .
* במאה ה-12 קם כפר גרודזיסק.
* במאה ה-14 הכפר היה שייך למשפחת גרודזיסק .
* ב1522 קיבלו זכויות של עיר .
* במחצית השניה של המאה ה-16 נולד גז'בושיקנפסקי המחבר של המילון פולני לטיני.
* ב 1623 רשות העיר עוברת למשפחת מקרונבאסקיק .
* ב1655 העיר נהרסה והתושבים ברחו בגלל מתקפת השבדים .
* ב 1708 נהרסה העיר בשל מגפת כולירה.
* ב 1795 העיר הייתה תחת שלטון הפרוסים.
* ב 1807 העיר הייתה תחת שלטון נסיכות וארשה .
* ב 1815 העיר הייתה תחת מלכות פולין .
* ב 1845 חיברו את וראשה עם וינה באמצעות מסילת ברזל שעברה ביניהן.
* ב 1865 העיר עברה לידיו של הנריך סקארוקה .
* ב 1870 הם איבדו את זכויות העיר .
* ב 1881 הקימו את בית החרושת הראשון.
* ב 1884 מוקמים מרחצאות לשם ריפוי.
* ב 1915 מוחזרות לעיר זכויותיה .
* ב 1918 העיר נמצאת בתחום פולין .
* ב 1927 נחנכת מסילת ברזל חשמלית שמחברת את העיר עם וארשה. WKD
* ב1928 העיר מקבלת את שמה הנוכחי
* בין השנים 1939-1945 גרמניה כבשה וחיסלה את היהודים.
אטרקציות תיירותיות
* כנסיית אן הקדושה עם קישוטים מתקופת הברוק והרנסנס .
* קבלת עץ של הצלב הקדוש.
* החצר של משפחת מקרנובוסקי בסגנון הברוק.
* בניין תחנת הרכבת.
* וילה מתקופת המאה 19-20.
* פארק על שם חרבין סקארבאקוב .
* שדרת גרבוואה אנדרטה .
* בית קברות יהודי שהוקם במאה ה-18.
* מוזיאון מחוזי נקרא PTTK .
* אתר ארכיאולוגי בחלבני ליד העיר על הנהר מרובה.

Abraham's Story - סיפורו של אברהם

2004-01-25T04:16:00.000-08:00

עם פרוץ המלחמה בשנת 1939 הייתי בן 14 , בדיוק גמרתי את הבית -ספר , כשפרצה המלחמה.
אז עם פרוץ המלחמה עם ההפצצות הראשונות על עירנו , גרודזיסק מאזובייסקי , נהרגו 16 אנשים , וכאשר הצבא הגרמני נכנסו לעיר שלנו , תכף התחילו הבזיזות.
זה מתבטא בכך שכל היהודים ברחו לעיר ורשה וכל החניות נסגרו , וכאשאר החיילים נכנסו לעיר שלנו, בעזרת הגויים ההמקומיים פרצו את כל החניות היהודייות , והתחילו לשדוד את כל מה שבא ליד.
אחרי שבועיים כשהיהודים חזרו , מצאו חנויות ריקות.
אחרי חודשיים יצאו הגזירות על עירנו :כל יהודי צריך ללבוש סרט בצבע צהוב עם מגן דוד על יד שמאל , כדי שיכירו מי הוא יהודי ומי הוא גוי.
אם תפסו את מי שלא לבש את הסרט , הכניסו אותו לבית הסוהר , ולא היה בטוח שהוא ייצא משם.
* אם ייהרג חייל אחד גרמני תופסים 10 יהודים והורגים אותו , ואם יהרגו קצין גרמני , תופסים 25 יהודים והורגים אותם במקום.

אותם חיילים הסתובבו ברחובות וכשתפסו יהודים עם זקן הכניסו לו מכות רצח , ואחד מהחיילים הוציא סכין מהכיס וגזרו לו את הזקן.

*ליהודי אסור לנסוע ברכבת , היו רכבות מסויימות שיועדו ליהודים עם סימן מגן דוד.
*כשהיה חושך אסור היה ליהודים לצאת.

בצורה כזו התנהלו החיים עד שנת 1940 , נובמבר , באותו התאריך יצאה פקודה שכל העיירות מסביב ורשה צריכים לעזוב את מקום מגוריהם ולעבור לגטו ורשה.
בגלל שרכבות ומכוניות לא היו , כל אחד ואחד השכיר גוי עם עגלה והעמיס את המטלטלים על העגלה ונסעו לורשה.
עם הכניסה לגטו עמדו חיילים וכל אחד ואחד היה צריך להכנס למקלחות ולעשות אמבטיה , וכל אחד היה צריך להתיז עליו d.d.t , בצורה כזו נכנסנו לגטו.
לנו הייתה דירה מוכנה שדודתנו השכירה לנו , דירת מרתף וגרנו שם.
החיים הגטו היו ממש גיהנום , לא היה במה לעבוד , אף אחד לא היה יכול להביא כסף , המעט שלקחנו מורשה נגמרו בחודשים הראשונים , ואותה תקופה אמרו לי ההורים שאני הייתי הבכור במשפחה , אתה תעזוב את הגטו ואתה תסע לכפרים מסויימים שאבא שלי הכיר אותם תציג את עצמך ויעזרו לך.
יצאתי מהגטו בדרך לא לגלית , והגעתי שם לכפר ,התחלתי לעבוד אצל גוי אחד , עבדתי שלושה ימים , לאחר שלושה ימים הוא אמר לי שהוןא כבר לא יכול להחזיק אותי , ואם אני רוצהל המשיך לעבוד אז הוא יכול להשיגלי עבודה אצל אחד מהאיכרים.
אז הלכתי לאיכר הזה , הצגתי את עצמי בתור חייל פולני שברחתי מהשבי הגרמני ולא רוצה לחזור תחת השלטונות הרוסיים , אז בינתיים אני רוצה פה לעבוד.
הוא שאל אותי אם אני רוצה לעבוד בחקלאות , למרות שלא ידעתי אמרתי כן,אחרי חודש-חודשיים , בא גוי מסויים והיה צריך לקנות אצלו משהו.
הוא הכיר אותי שאני ממקום מסויים ושאני יהודי , והוא סיפר לבעל הבית שהוא מעסיק יהודי , הבעל בית נתן לי לגמור את היום עבודה ובארוחת ערב הוא הסביר לי שאינ לא יכול להמשיך לעבוד , שילם לי לחודש ימים ,, חבילה של אוכל.
אז התחילו הנדודים שלי בכפרים ואז התחלתי ללחום עם עצמי אךי להשאר בחיים , איך לא להיות רעב , איך שהכינים לא יאכלו אותי , לא היה איפה להתרחץ ולכבוס בגדים.
הייתי רק בשדות , וככה עברו עלי השנים בקיץ ובחורף , ובאותה התקופה בשנת 1943 גוי אחד נוצרי הציע לי להצטרף לפרטיזנים אז הצטרפתי . הייתי גם בפרטיזנים ועבדתי גם בכפרים.
בזמן שהותי בשדות מצאתי לנכון לעזור למשפחה ,להוציא אותה מגטו ורשה , הוצאתי שני אחים ,אחות ואבא , ולכל אחד סידרתי שיעבדו בכפרים.
רציתי גם להוציא את האמא מגטו ורשה , לימדתי אותה אךי לברוח ובזמן הבריחה היא נפלה ושברה רגל ולקחו אותה לבית חולים.
בשנת 1943 הוי שהחיים היו קשים ולא היה מה לאכול ואיפה לישון , ישנו במרתפים , באורוות , בדירים , בבתי שימוש , אז האבא והאח שעזרתי להם לברוח מגטו ורשה , בחורף קפאו מקור , ובכל הבית של המקום הזה(בית חרושת איפשה ששורפים לבנים) קברו אותם בשטח הפתוח .
האח שהשלישי היה בן 11 , מישו הלשין שבחורשה מסויימת ישנים יהודים , באו גרמנים לפנות בוקר ב 5 והוציאו משם את כל 5 הבחורים , אחד בן 18 ו 4 ילדים גילאי 10-12 , וביניהם היה אח שלי והרגו אותם במקום.
לקחו את האיכר שהחורשה שייכת לו , וכמה עובדים שלו שיעשו חור ויקברו אותם במקום , את הילד בן 18 שמו באורך ו4 ילדים עשו צלב לרוחב.
אני הייתי 200-300 מטר בתוך השדה , ישנתי בתוך אלומות ובואתו זמן שמענו יריות , הצצנו מכל הכיוונים ראינו רעש אז ברחנו לעיירה הקרובה , במרחק 2-3 ק"מ.
בבית חולים היה טיפול גרוע והאמא נפטרה וקברו אותה בקבר אחים , וככה עד נמשכו החיים עדד 1945 , ינואר.
הרגשנו כבר באוויר שהגאולה שלנו מתקרבת , וזה מתבטא בכך שהתחלנו כבר לשמוע את הארטילריה של צבא אדום , התחלנו כבר לשמוע אווירונים סובייטים עוברים מעלינו ומפציצים לכ מיני מקומות של צבא גרמני איפה שהם היו מחזיקים תחמושות.
וככה זה נמשך עד חודש מרץ , בחודש זה ישבתי עם עוד יהודי אצל גוי אחד בבית ,הסתכלנו דרך החלון החוצה והבית היה ממהבית האחרון של העיירה , וראינו כל הזמן איך הצבא הגרמני בורח , ברגל וברכב , ופתאום הייתה הפסקה של הצבא , היה שקט מוחלט , אחרי שעה ראינו טנקים נכנסים ואנחנו היינו חצי קילומטר מהכביש ולא ידענו של מי הם.
אותם הטנקים נעצרו ליד חווה וראינו חיילים קופצים מלמטה ומעלה , אחרי כמה זמן ביקשנו מהאשה של הגוי שתלך לראות מה קרה.
התברר שאלו היו טנקים סובייטים , ו 9 גרמנים לא הצליחו לברוח אז הם ברחו לאיכר ואמרו לו כשהוסובייטים ייכנסו אז להודיע להם שהם נמסרים לשבי.
איפה שנעצרו הטנקים אז הם הוציאו את הגרמנים והמשיכו הלאה.
מכל האזור הזה כל הכבישים היו נעים עם צבא גרמני כולם זרמו לכביש הראשי ורשה-ברלין , הסובייטים הקיפו מכל הכיוונין ותפסו את כולם על הכביש , הרגו אותם ואת הטנקים הסובייטים העבירו עליהם.
בצורה כזו ראינו כבר שהגאולה מתקרבת , השיחרור מתקרב , וחיכינו בצורה כזאת והתחלנו לחיות חיים רגילים , ב 9 במאי, הצבא הסובייטי נכנס לברלין והניפו את הדגל הסובייטי מעל הרייכסטאג. וכך השתחררנו , התחילו החיים הרגילים, כל אחד ואחד מאיתנו ראה איזה אסון קרה עליו , שבזמן המלחמה לכל אחד היו בעיות משלו , איך להלחם עם החיים,לשרוד , אז כל אחד ראה כמה הוא אומלל וזה מתבטא בכך שאין לו בית,אין לו משפחה , הוא לבד יחיד , בודד ,גלמוד בעולם הזה.
ובמה להתחיל? אף אחד לא ידע.
באותה התקופה קיבלתיי צו גיוס לצבא הפולני , אז לא רציתי להתגייס לצבא , ובאותה תקופה בא איש מסויים לארצנו ואמר לנו שאנחנו לא צריכים לחיות כאן בין כל הגויים האנטישמים ושמקומנו בארץ ישראל .
דוד שלי שרד במלחמה והוא רצה שאני אעבור להיות לו כבן משפחה בצרפת , ואני עניתי לדוד במכתב:
"דוד היקר , הכל טוב והכל יפה , אבל אני רוצה שתבין אותי.
פולין נמצאת מצד מזרח של גרמניה , וצרפת מצד מערב , אם זה כך אני כבר לא רוצה להיות באזור הזה ומקומי בארץ ישראל "

כך החלטתי ובכל מיני דרכים עם ההפלה , הגעתי לארץ ישראל לקיבוץ שפיים , אחרי תקופה מסויימת עזבתי את הקיבוץ , והתחלתי חיים נורמליים.
והיום ברוך השם יש לי 3 בנות נשואות , עם 8 נכדים ואני מאוד מאושר מן החיים , קיבלתי את הפרס בחזרה - המשפחה.